הזדהות משרד החינוך
התכנית לחינוך יהודי פלורליסטי
מסגרת חינוכית שש שנתית
כיתות ז' – י"ב
"מיתרים רעננה"
דברי מבוא
מסמך זה הוא "מסמך מצפן"; הוא בא לציין את הכוון שאליו אנו שואפים בהקמת המסגרת החינוכית "מיתרים רעננה".
לא ביום אחד נגשים אל כל חזוננו, עוד רבה וארוכה הדרך לפנינו. בודאי שעוד ניתקל בקשיים ומכשולים בדרך. הדיאלוג הפנימי בין כל השותפים למסע החינוכי שלנו, יעזור לנו להתמודד בקשיים אלו.
א. הרקע להקמת "מיתרים רעננה"
- אנו שואפים לחברה חזקה ומאוחדת, חברה שבה כלל השותפים בה מכבדים, מעריכים, ומבינים אחד את השני.
- חשוב לנו לחנך את תלמידינו בתוך מסגרת משותפת, שנלמדים בה ובאים לידי ביטוי בה ריבוי הקולות, ההבנות וההבעות לזהות היהודית בעבר וביהדות זמננו.
- כל משפחה המעונינת בחינוך יהודי פלורליסטי, חינוך שמדגיש את המשותף ומתייחס אל המפלג בינינו, תצטרף לבית ספרנו. התלמידים יתנסו בחיים משותפים, כשהיהדות מהווה את השפה והפלטפורמה המשותפת.
- מגמתנו החינוכית היא להביא את הלומד לבגרות כשידיעותיו בתרבות היהודית רחבות, יחסו אליה אוהד, ושזהותו מגובשת.
- שאיפתנו לתרום את חלקנו בעשייה חינוכית וקהילתית לקראת חברה שמעריכה ומכירה בהבדלים, בצרכים ובחוזקה של כל יחיד התורם לכלל.
ב. הגישה החינוכית
הגישה החינוכית שלנו שמה את התלמיד במרכז. אנו מאמינים בהוראה ולמידה אינטגרטיבית ואקטיבית המדגישה את הקשר בין האלמנטים השונים הנוטלים חלק בתהליך הלמידה. חשיבותו של התהליך החינוכי היא לא פחותה מתוצאותיו. מבחן ההצלחה של התהליך החינוכי הוא בכך שהתלמיד מצליח להפנים ולהטמיע את הידע שרוכש במסגרת החינוכית הזאת, ולהפכו לידע פעיל בחייו.
1. "למידה במעגל"
צורת הלימוד המקובלת, בה המורה מלמד את התלמידים כיצד יש להבין את הטקסט, משתנה ל"למידה במעגל". בלמידה כזו, הטקסט הוא במרכז במקום המורה. המורה מביא את הטקסט, והתלמידים מביאים את התייחסותם האישית מתוך עולמם התרבותי. תוך כדי תהליך נוצר דו-שיח בין הטקסט לבין התלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם. גם המורה מביא את הבנתו שלו על הטקסט. שיטה זו מעריכה את היכולות הפוטנציאלית של כל משתתף ומכירה בצרכים של כולם. במהלך תהליך הלמידה ישולבו למידת מיומנויות והקניית כלים, בהבנה ובהתמודדות עם סוגות (ז'אנרים) שונים של טקסטים.
2. לימוד אינטגרטיבי
הלימוד יעשה בצורה אינטגרטיבית, תוך יצירת קשרים בין התחומים השונים הנלמדים. על ידי כך הלומד מצליח לזכור וליישם את מה שלומד. בנוסף, כל שנה נעסוק בנושא אינטגרטיבי בצורה מעמיקה. לדוגמה, בשנה הראשונה נעסוק בתפילה. יתקיימו קורסים בתולדות התגבשות התפילה (כולל "התפילה בתנ"ך"), קורסים המתמודדים עם הבנת טקסטים של התפילות השונות, קורסים המעמיקים בתפילות שונות, קורסים על מהות התפילה (כולל "התפילה במחשבת ישראל"), על סוגיות תנאיות ואמוראיות בנושא התפילה (פרק רבעי חמישי מסכת ברכות), קורסים בהלכות תפילה (למשל, מתוך משנה תורה לרמב"ם), קורסים במיומנויות רוחניות של מדיטציה, דמיון מודרך, התבודדויות וטכניקות אחרות המכשירות את האדם לחוויה של תפילה.
3. שעת לימוד
ישנה גישה חינוכית שתיבדק ע"י התלמידים, הצוות, וההורים להערכת זמן השיעור לקורסים המתאימים לכך. יחידת שיעור זו תהיה מגוונת בכך שתאפשר הקצעת זמן להקניה, למידה תגליתית, עבודה בקבוצות, לימוד עצמי, חיזוק ותגבור, ועבודת חקר. למידה כזאת מבטיחה יצירת הקשר בין ידע קודם לידע חדש שהוא יתרונה המובהק של למידה אינטגרטיבית. שיטה זו מכירה ביעילות שיש בגיוון שיטות הוראה ומשאבים כמענה לצרכים, יכולות, כשרונות והתעניינות המגוונת של התלמידים. שיטה זו גם מצמצמת את הצורך לשיעורי בית.
4. בחירת קורסים וכיתות רב גילאיות
על כל משבצת זמן, יהיו מספר קורסים כמספר הכיתות שנרשום. לדוגמה במידה ויהיו לנו ארבע כיתות, יהיו ארבעה שעורים לפחות באותה משבצת זמן. כל תלמיד יבחר את הקורס המתאים לו ע"פ רצונו החופשי. לכן ייווצר מצב בו ילמדו בקורס אחד ילדים מכיתות שונות. אנו רואים במבנה הרב גילאי ערך ויתרון המאפשר להתאים לכל תלמיד את רמתו וענינו שלא ע"פ כיתת אם. בלמידה והכרות רב גילאית על בסיס תחומי עניין משותפים יש פוטנציאל שיכול להביא להורדת אלימות ומתח מיותר.
כל תלמיד יקבל בתחילת הסימסטר חוברת קורסים ("סילבוס") עם מערכת שעות. יהיה עליו, בעזרת חונך מבוגר, לבנות את מערכת השעות האישית שלו. כל קורס מזכה בניקוד. על התלמיד יהיה לצבור מינימום ניקוד, מתוכם מינימום שעות יהדות.
השנה תתחלק לשני סימסטרים, והקורסים בשני הסימסטרים יהיו שונים לגמרי. בכך נשיג גיוון ועניין מחודש באמצע השנה. יהיו גם קורסים שימשיכו את הקורסים מהסימסטר הקודם. לכל קורס יוגדרו תנאי הצטרפות, כגון ידע קודם, דרישות הקורס כגון רכישת ספר, ניהול מחברת, קריאת חומר נוסף, מטלת סיכום וכדומה.
5. שיטות חלופיות להערכה
שיטות מגוונות להערכה יכללו לא רק מבחנים אלא עבודות מחקר, פרוייקטים יצירתיים, ושיחות סדירות בין המורים לתלמידים. לקראת כל סיום סימסטר, יערכו פגישות בין המורים לתלמידים בהם כל תלמיד יעריך את הישגיו והקשיים והבעיות בהם ניתקל, מה הוא הספיק ולמד, מה הוא עוד צריך לשפר וכו'… הערכה זו תימסר לתלמיד ביחד עם הערכת המורה, בתיקיה שתרכז את כל ההערכות של התלמיד.
6. חונכויות – היחס האישי המיוחד לתלמידים
יכולת והתנסות ביצירת קשר- הוא ממרכיבי היסוד של החינוך: קשר בין ידע קודם לידע חדש, קשר בין רעיונות, קשר בין התלמיד לסביבתו, קשר בין התלמיד למשפחתו, ומעל לכל, קשר בין התלמיד למורה. לכן, במסגרת חינוכית זו יהיה לכל תלמיד חונך מצוות המורים. בחירת החונך תעשה ע"י התלמיד. החונך והתלמיד יפגשו אחד לאחד לפחות פעם בשבוע לחצי שעה וכל יום במתכונת קבוצתית. תפקיד החונך יהיה ללוות את התלמיד, להוות אוזן קשבת, להדריך, להנחות, ולתמוך.
מלבד זאת, תהיה יועצת שתתמוך בצוות החינוכי, ותעזור ותדריך במקרים מיוחדים.
7. אמון ואחריות אישית
נשאף ליצור במסגרתנו החינוכית אווירה ייחודית, חיובית ושמחה המאופיינת על ידי תקשורת זורמת ודיאלוג פתוח. ברצוננו לקדם תכונות של מנהיגות וכבוד ולעודד חשיבה יצירתית, הבנה הדדית וחופש באחריות. אוירה לימודית כזאת יכולה להתפתח רק במסגרת שמטרותיה ברורות, שהתלמידים יודעים בדיוק מה מצופה מהם בתוך הכיתה ומחוצה לה. המבנה החינוכי יושתת על עקרון "חברת הילדים" של יאנוש קורצ'ק. חיי המסגרת החינוכית ידמו חיי קהילה שלמים. הקהילה תציב לעצמה את הכללים והגבולות שבלעדיהם אין חיים משותפים ואין חינוך. התלמידים ייקחו חלק הולך וגדל של אחריות על החלטות. אנו מאמינים, שקונפליקטים רבים יפתרו בקלות רבה ובטבעיות ע"י התלמידים. השמירה על הכללים והגבולות ישמרו ע"י התלמידים במוסדות פנימיים משל עצמם. אנו מאמינים כי יצר לב האדם טוב מנעוריו. ככל שניתן אמון כנה ואמיתי בתלמיד, כך נגרום לטוב שבו לבא לידי ביטוי.
מתוך האמון שאנו נותנים בתלמיד, נשאף להטיל עליו את מלא האחריות על חייו והחלטותיו. תפקידו של המבוגר לאהוב, להקשיב, לתמוך, לשקף, לעזור ולהדריך במקרה הנדרש.
נשאף למערכת יחסים של אמון בקהילתנו. אמון זה יבנה ע"י יחס של כבוד הדדי בין הצוות לבין התלמידים. נמנע מהפעלת כוחנות חינוכית אלימה של סנקציות ועונשים. נמנע מפיתוח יחסי תלות והערצה מוגזמים של התלמידים בנו אנשי הצוות.
איך כל זה יתבצע?
לפני פתיחת שנת הלימודים, ננסח את חוקי היסוד של המסגרת החינוכית. בניסוח החוקים ישתתפו התלמידים הנרשמים, ההורים וצוות "מיתרים רעננה". נשתדל לגעת בכל הנושאים העקרוניים מצד אחד, ולא לרדת ליותר מדי פרטים מצד שני. חוקי יסוד אלו יהוו הבסיס של פעילות בית הספר ויחייבו את כולם.
במשך שנת הלימודים נקיים מסגרת שבועית קבועה בה ידונו התלמידים והצוות על חיי הקהילה החינוכית, ויחוקקו חוקים נוספים ע"פ הצרכים. במידה ויעלה צורך לשנות את חוקי היסוד, או להחליט החלטה עקרונית אחרת, ההחלטה שתתקבל תצטרך לעבור אישור ועדת היגוי של עמותת ההורים.
במסגרת החינוכית יתקיים מוסד שפיטה שיעסוק בכל הנוגע לעמידה בחוקי המסגרת. במידה ותלמיד עובר על חוק, שם המקום לדון בעניינו. במוסד שפיטה זה, שיקרא ועדת הגינות, ישתתפו תלמידים ומורים.
נקיים גם מסגרת של גישור בין כל חברי הקהילה. במידה וסכסוך לא ייפתר ע"י וועדת גישור, אפשר יהיה להפנותו לוועדת הגינות.
8. מצוינות אקדמית
אנו מאמינים שלפוטנציאל של כל תלמיד אין גבול, ושציפיות גבוהות, השתתפות פעילה ואחריות מוגברת של התלמיד יובילו לחוויה לימודית יותר משמעותית, מוצלחת ומהנה. אנו מעונינים שתלמידינו יעמדו בבחינות הבגרות ברמת הישגים גבוהה ככל האפשר. אם זאת, הלימודים לבגרות יהיו רק חלק קטן של מערכת הלימודים. הלימודים לבגרות יהיו ממוקדים ומקצועיים. כלומר, קורס שיכין את התלמידים למבחן בגרות בתנ"ך לדוגמה, יעסוק באופן ממוקד בדרך הנכונה והטובה ביותר כיצד לגשת למבחן הבגרות בתנ"ך.
כל תלמיד יבחר לעצמו, בעזרת ובהנחיית איש צוות, את מבחני הבגרות שהוא מעוניין לעבור בכל סימסטר. באותו סימסטר יתמקד בקורסים של המקצועות הללו בלבד. בצורה זו, ננסה לצמצם את הקורסים להכנה לבחינות בגרות ליומיים בשבוע. בשאר ימות השבוע, התלמידים יוכלו לבחור, מתוך מגוון הקורסים המוצעים להם (ביהדות ובתחומים אחרים), את תחומי העניין שלהם, ולהתמקד בהם. הקורסים יתפרסו על מגוון רחב מאוד של תחומים. לדוגמה, יהיו קורסים במוסיקה, פילוסופיה, העידן החדש, וכו'. גם לתחומים המקובלים נתייחס באופן שונה. לדוגמה, בפיזיקה, נלמד את הפיזיקה המודרנית הרלוונטית לעידן הטכנולוגי בו אנו חיים. קורס זה יילמד בצורה פופוליסטית שתעורר אצל התלמידים רצון וסקרנות להמשיך להעמיק בתחום. יהיה גם קורס בהיסטוריה של הפיזיקה וקורס בפילוסופיה של המדע.
ג. תכנית לימודים ביהדות
ב"מיתרים רעננה" יושם דגש רב על לימודי היהדות על כל הרבדים והצדדים המגוונים שבתוך הים הגדול הזה. מלבד הנושא האינטגרטיבי נעסוק גם בתנ"ך וספרות רבנית מאוחרת יותר (תנאים, אמוראים, וכו'), בהיסטוריה יהודית, מחשבה יהודית, ספרות יהודית, וכו'.
כל התלמידים ילמדו לפחות שישה קורסים שבועיים בלימודי היהדות. רק בגרות בתנ"ך היא חובה ומתוכננת כחלק מבגרויות בית הספר. במקצועות האחרים כגון תלמוד ומחשבת ישראל, התלמידים יוכלו להעמיק לפי רצונם – אחד המרבה ואחד הממעיט. התלמידים יוכלו לבחור מתוך מגוון גדול של אפשרויות את תחומי העניין שלהם בתוך לימודי היהדות. תלמיד שיהיה מעוניין בלימוד תלמוד ברמה מתקדמת, שתכשיר אותו להמשך לימודים בתחום זה, ימצא כאן מענה. תלמידים שיהיו מעונינים בהתמחות, העמקה והרחבת ידיעותיהם, יוכלו להקדיש זמן רב יותר ללימודי יהדות, ויקבלו את המסגרת המתאימה.
כל הלימודים מתנהלים מתוך יחס של כבוד למקורות, באווירה פתוחה, הנותנת מקום לחשיבה יצירתית וביקורתית, בתקווה לפיתוח זיקה אישית משמעותית למסורת היהודית.
- תנ"ך
נלמד עפ"י קורסים, שיתמקדו בנושאים משמעותיים ומרתקים בתנ"ך. התלמידים ילמדו להיעזר בפרשנות מסורתית ומודרנית. ניתוח ספרותי, היסטורי ורעיוני יפתח אצל התלמיד מודעות לממדיו השונים של התנ"ך, הן כטקסט בפני עצמו, והן כטקסט העומד בזיקה אל המסורת היהודית (למשל: מדרש, רש"י, פרשני הפשט). לקראת בגרות ילמדו התלמידים קורסים המכינים אותם למבחן הבגרות של החינוך הממלכתי.
- תלמוד
נלמד עפ"י קורסים, שיתמקדו בסוגיות מגוונות. התלמידים יכירו את רבדיה השונים של הספרות התלמודית (תנאים, אמוראים וסבוראים) על מנת שיוכלו להכיר את האופי הדינמי ויצירתי של ספרות זו. נפתח מודעות לסוגות הספרותיות השונות (משנה, ברייתא, מדרש, אגדה, הלכה, וכו'), ונגלה את המורכבות של המפעל התרבותי והדתי של חז"ל. התלמיד ילמד כיצד לגשת אל דף גמרא ולהבין את מבנה הסוגיה, איך לפרש מדרש ולמצוא את הרעיון החבוי בו, ומה הופך את הקריאה באגדה כיצירה ספרותית לחוויה מהנה ומאתגרת. למעונינים יוצעו קורסים בתחום ההלכה הבתר-תלמודית (משנה תורה, שולחן ערוך, שו"ת, וכו') שיתרכזו בנושאים רלבנטיים.
- מחשבת ישראל
נלמד להכיר את יצירות היסוד של ההגות היהודית הקלאסית (למשל: הכוזרי, ספרי הרמב"ם, חובות הלבבות), ושל ההגות המודרנית (למשל: הרב קוק, הרב סולוביצ'יק, בובר) וכן ניגע בספרות המוסר והחסידות. הקורסים ישלבו עיון בתנ"ך, תלמוד ומדרש, כחלק בלתי נפרד ממחשבת ישראל. מטרת הלימוד תהיה לפתוח בפני התלמיד את מגוון הגישות שנוסחו בשאלות אמונות ודעות לאורך ההיסטוריה היהודית, ולהקנות להם כלים להתמודד עם שאלות עיוניות אלה על מנת לגבש עמדה אישית.
ד. תכנית לימודים כלליים
אנו רואים חשיבות רבה בהרחבת האופקים של תלמידינו גם בלימודים הכלליים. תלמידי התיכון שלנו ילמדו ביחד עם תלמידי תיכון אביב רק את הקורסים במגמה/ות שהם בוחרים לעצמם (אלא אם כן יבחרו להתמחות בלימודי יהדות). להלן רשימת המקצועות שיילמדו בכיתות משלנו הן על ידי מורים משלנו והן על ידי מורי תיכון אביב מתאימים שיעבירו שיעורים אצלנו:
אנגלית שפה זרה
מתמטיקה מחשבים
הסטוריה מדעים – ביולוגיה, פיסיקה, כימיה
חינוך גופני ספרות
אזרחות לשון
גיאוגרפיה
מגמות – מעבר לתכנית הלימודים הבסיסית של משרד החינוך, נציע לתלמידים מגוון רחב של תחומי התמחות, כפי שמפורט להלן. תלמידי "מיתרים רעננה" יתקבלו למגמות על פי תנאי קבלה של תיכון אביב.
אמנות
תיאטרון
ביוטכנולוגיה
ביולוגיה
גיאוגרפיה
הסטוריה
חינוך גופני
כימיה וכימיה חוקרת
מדעי הסביבה
מחשבים וטכנולוגית מידע
ספרות
ערבית ומזרחנות
פילוסופיה
פיסיקה
צרפתית
רובוטיקה
מדעי החברה – כלכלה ומנהל עסקים, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, ממשל ופוליטיקה ומשפטים
לרשות התלמידים יועמדו אמצעים רבים חדישים כגון: אולם ספורט, מעבדות מדעיות, מעבדת מחשבים, ספריה, ועוד.
ה. הווי בית הספר
אנו רוצים שמסגרתנו החינוכית תהיה מקום מושך ומרתק – מקום שתלמידים ירצו להיות בה ולקחת חלק פעיל בנעשה בה.
- גיבוש חברתי
נושא גיבוש החברתי יהיה מרכזי בתפיסה החינוכית-חברתית שלנו. נפתח מגוון רחב של פעילויות לפי רצון התלמידים כגון מועדונים מסוגים שונים (דרמה, נגינה, שפה זרה, מדעים, וכו'…) וקבוצות ספורט שונות שייפגשו בהפסקות ולאחר שעות הלימודים. נשאף לקיום וועדות תלמידים שייקחו על עצמם את ניהול חיי החברה במסגרתנו החינוכית: ארגון פעילויות לקראת חגים, פעילויות חברתיות אחרות, טיולים, סמינרים, וכו'. יום שישי, יהיה יום מיוחד ללא שיעורים פורמאליים, והוא יוקדש גם למטרה זו.
- תפילה
הדגם הנראה בעינינו מדבר על מספר מניינים שיתקיימו במקביל. לכל מניין יהיה אופי מיוחד משל עצמו, כגון מניין נשים, מנין שוויוני, מנין אורתודוקסי, ותפילה אלטרנטיבית, ע"פ הצרכים ודרישות התלמידים. בתדירות של כאחת לחודש תתארח כל קהילת "מיתרים רעננה" באחד מן המניינים. נצפה מכל תלמיד להשתתף בתפילה, או בפעילות מקבילה הולמת. אנו מודעים לרגישות שבנושא התפילה, ונהיה פתוחים לרעיונות יצירתיים.
- פעילויות קהילתיות – קהילה פנימית של בית הספר וקהילה חיצונית
מסגרתנו החינוכית תשאף לרכז סביבה קהילה שתורכב מכל הורי הילדים ומתושבים נוספים המזדהים עם הרעיון. קהילה זו תיזום פעילויות בתחומים שונים: צדקה, אירועים סביב מעגל השנה, בית מדרש ללימוד, ועוד. זוהי קהילה פלורליסטית ארץ ישראלית, המורכבת מכל הזרמים ביהדות, והמכבדת את כולם באשר הם.
אנו רואים במעורבות קהילתית דגל נוסף. נחנך לקבלת אחריות, ולהתנדבות בקהילה ע"י התלמידים והקהילה שלנו כולה.
- שבתונים
במהלך השנה נערך שבתונים לתלמידים עם המשפחות שיתמקדו בעיון בנושאים שייקבעו ע"י קהילת "מיתרים רעננה". חלק מהשבתונים יתקיימו בבית הספר וחלקם בבתי הארחה (כגון בית ספר שדה).
- מוסיקה ב"מיתרים רעננה"
נשאף שמוסיקה תהווה חלק אינטגרלי ביצירת אווירה מיוחדת במסגרתנו החינוכית. לדוגמה, נשמח אם כל ילד שמנגן גיטרה ילווה את תפילת ה"הלל" בראש חודש. תזמורת בית ספרית תלווה טקסי בית הספר.
ו. עקרונות בסיסיים לחיי קהילה
- לבוש
הקו המנחה הוא שהלבוש, גם של הבנים וגם של הבנות, יהיה צנוע כך שכל תלמיד יוכל להרגיש בנוח בקהילת בית הספר. כל נושא הלבוש יקבע בתחילת שנת הלימודים בדגש על כיבוד האחר.
- כשרות
במסגרתנו החינוכית, ברמה האישית – אוכל צמחוני או חלבי בלבד. בכל אירוע, כל מה שנוגע להכנת אוכל במסגרת חברתית או בית-ספרית, האוכל יהיה חלבי וקנוי או מבושל במטבח ביה"ס. הכלים יהיו כלים חד-פעמיים. בפעילויות הקהילה ופעילויות כיתתיות מחוץ לכותלי בית הספר ישנה הקפדה על כשרות.
- שבת
לגבי פעילויות בשבת, כמובן שבית הספר עצמו לא יפעל בשבת (מלבד שבתון שיתוכנן מראש), וכל פעילות חברתית על בסיס תלמידינו, תכבד את שומרי השבת.
ז. סדר יום משוער
8:00 – 8:20 מפגש יומי עם החונך
8:20 – 9:00 תפילה וארוחת בוקר לתלמידים שמביאים מהבית
9:00 – 12:00 לימוד לפי קורסים
12:00 – 12:40 הפסקה: ארוחת צהרים ומנחה למעונינים
12:40 – 15:30 לימוד לפי קורסים
נלמד ארבעה ימים מלאים. ביום שלישי נלמד קורס אחד פחות ונסיים בשעה 14:30 בערך. יום שישי יהיה יום מיוחד בביה"ס. ביום זה נערוך את האספה הכללית, תהיה עבודה של הוועדות השונות, נקיים פעילויות מיוחדות שיהיו מיועדות גם להורים מעונינים, ונקיים מפגש משותף של כל מסגרת החינוכית – "קבלת שבת" – נשיר ביחד, נצפה בהופעות התלמידים ופעילויות אחרות באווירה נינוחה.
המפגש היומי יערך לפני התפילה במסגרת מפגשי החונכים. מפגש זה בפתיחת היום מיועד לדיון על עניינים חינוכיים, אקטואליים, רוחניים, חברתיים או כל מה שהחונך רואה לנכון.
ח. האם אנו בי"ס דמוקרטי?
התשובה היא לא!! אומנם אנו מאמינים באימוץ עקרונות דמוקרטיות בתוך הכיתה ומחוצה לה. אנו מאמינים בהזדמנות שווה לכולם והתייחסות אופטימיסטית שווה לכל תלמיד. אלא שבמסגרתנו החינוכית המנהל יקבע מהם התחומים שעליהם התלמידים יכולים לדון ולהחליט, ובידו זכות ווטו לכל החלטה ע"פ שיקול דעתו. החלטות עקרוניות, יצטרכו לעבור אישור של נציגות ההורים מטעם העמותה.
עם זאת, אנו מאמינים כי בכדי לתת חינוך פלורליסטי, יש צורך קודם כל ליחס הוגן, מקשיב, ופתוח כלפי התלמיד. התלמיד חייב להיות במרכז! נוסף לכך, גמישות המערכת כפי שתיארנו נותנת לצורך בחירה והתאמה אישית של התלמיד לחיי המסגרת החינוכית.
ט. מה הם הדגלים הנוספים של בית הספר?
- נקבל כל תלמיד מתאים, גם אם אין לו את האפשרות הכלכלית לעמוד בתשלומים החודשיים.
- "מיתרים רעננה" יהיה פתוח לתלמידים מוגבלים פיזית, שירצו להשתלב בתוכו. הקריטריון העיקרי לקבלה יהיה: מה יכולה המסגרת החינוכית לתרום לאותו תלמיד ומה אותו תלמיד יכול לתרום למסגרת החינוכית.
