יהדות
- ¨ אנו רואים את התרבות היהודית כבסיס לכל שיח חינוכי ותרבותי שלנו בביה"ס. נשאף להנחיל לתלמידים את הזיקה העמוקה לתרבות רחבה ועמוקה זו על כל רבדיה וגווניה. בית הספר הנו בית ספר יהודי המחנך לתרבות יהודית עמוקה ומשמעותית.
- ¨ אם זאת, ברור לכולנו שבתוך התרבות היהודית מצויים היסודות האוניברסליים והפלורליסטיים. דרכינו החינוכית תשמר את הדיאלקטיקה שבין היסודות הלאומיים והדתיים שבתרבותנו, לבין היסודות האוניברסליים והפלורליסטיים.
- ¨ נשאף לקיים אקלים רוחני חוויתי, מעבר לתפקיד הבית ספרי בתחום האינטלקטואלי.
- ¨ כבית ספר יהודי, נניף דגלים ואידיאות חינוכיות, ערכיות, מוסריות ורוחניות. כל זאת בזיקה למגוון הדעות ולצרכים השונים בחברה הישראלית נכון להיום.
- ¨ נאפשר התפתחות של תלמידים בכיוונים דתיים ע"פ צורכיהם אישיותם ודעותיהם.
פלורליזם
- ¨ ביה"ס יהיה פתוח לכל הזרמים בחברה הישראלים (חילוניים דתיים מסורתיים קונסרבטיבים אורתודוקסים ואחרים) המעונינים בחינוך יהודי עמוק ומשמעותי.
- ¨ ביה"ס יפעל על מנת לאפשר לכל אחד מהזרמים להרגיש בנֹח, ועם זאת להיות פתוח לקיומם וצורכיהם של הזרמים האחרים. כל זאת מתוך כבוד הדדי והדברות מתמדת.
- ¨ ביה"ס והקהילה הסובבת אותו, רואים בקיום המפעל החינוכי הנ"ל, פתיחת דרך חדשה בחברה הישראלית. ע"פ תפיסתנו, כל אחד מהזרמים מביא עמו "עגלה מלאה", והמפגש בין הזרמים יפרה כל אחד מהם, ויוליד דרך חדשה של קהילה יהודית ארץ ישראלית.
- ¨ "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" נדאג לשמו הטוב של בית הספר. עם זאת, הממד הפלורליסטי של ביה"ס יבוא לידי ביטוי גם בקבלת השונה בתחומי המוגבלויות הפיזיות מנטליות הלימודיות והכלכליות, שביה"ס יקבל על עצמו לקלוט בתוכו במינון הנכון. נקפיד למיין את התלמידים על מנת לוודא שביכולתנו להתמודד ולתת את התנאים המתאימים לילדים אלו בזמן נתון.
- ¨ אנו רואים את עצמנו מחויבים חברתית למצוקות העולות בתוך החברה הישראלית. מחויבות זו תבוא לידי ביטוי הן בפעילויות שונות שביה"ס ייקח על עצמו בתחום ההתנדבות והתרומה לכלל, והן בתחום החינוכי כדגל עליו נחנך את ילדינו.
- ¨ אנו רואים במקום מרכזי, כחלק מהשקפתנו היהודית, את הדאגה לעתיד כדור הארץ, וחרדים לאיזון האקולוגי המדרדר ע"י החברה המערבית.
- ¨ בתחומי המציאות המדינית הפוליטית והחברתית, כמו בשאר התחומים, נחנך לראיה מורכבת של המציאות על רבדיה השונים.
ההשקפה החינוכית
- ¨ אנו רואים בעקרונות שבמשנתו החינוכית של יאנוש קורצ'ק, מקור השראה לדרכינו.
- ¨ המבנה החינוכי של מוסדנו יושתת על עקרון חברת הילדים של קורצ'ק. במילים אחרות, חיי ביה"ס ידמו חיי קהילה שלמים. נשאף שהקהילה תציב לעצמה את הכללים והגבולות שבלעדיהם אין חיים משותפים ואין חינוך. נשאף שהתלמידים ייקחו חלק הולך וגדל של החלטות ביה"ס. אנו מאמינים, שקונפליקטים רבים שקיימים בעינינו המבוגרים (למשל בין הזרמים השונים) יפתרו בקלות רבה ובטבעיות ע"י התלמידים.
- ¨ נחתור שהשמירה על הכללים והגבולות ישמרו ע"י התלמידים במוסדות פנמיים משל עצמם.
- ¨ אנו מאמינים כי יצר לב האדם טוב מנעורי. ככל שניתן אמון כנה ואמיתי בתלמיד, כך נגרום לטוב שבו לבא לידי ביטוי.
- ¨ מתוך האמון שאנו נותנים בתלמיד, נשאף להטיל עליו את מלא האחריות על חייו והחלטותיו. תפקידו של המבוגר לאהוב, להקשיב, לתמוך, לשקף, לעזור ולהדריך במקרה הנדרש.
- ¨ "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם". לכן אנו רואים בניסוי בתהייה ובטעויות, מרכיב חיוני בהתפתחותו של הנער. וראוי שתהליך החיפוש יעשה בגיל ההתבגרות, בתוך מערכת החינוך, כשאנו שם לעזור, לתמוך ולהדריך בשעות הקשות, ולא לאחר מכן, כשאין איש קשוב בסביבת המתבגר.
- ¨ נשאף למערכת יחסים של אמון בנינו לבין התלמידים. אמון זה יבנה ע"י יחס של כבוד הדדי בין הצוות לבין התלמידים. נמנע מהפעלת כוחנות חינוכית אלימה של סנקציות ועונשים. נמנע מפיתוח יחסי תלות והערצה מוגזמים של התלמידים בנו אנשי הצוות.
למידה ולימודים
- ¨ השאיפה העליונה שלנו בתחום זה, היא להביא את התלמידים לאהבת הדעת ולסקרנות אינטלקטואלית ורוחנית. כמו כן אנו מקוים לתת הזדמנות לכל תלמיד לממש את הפוטנציאל הגלום בו, ולפתח את תחומי האישיות המיוחדים לו (ע"פ תפיסת ריבוי האינטליגנציות).
- ¨ מטבע היות ביה"ס מקום יהודי, נשאף להקנות לתלמידים ידע וכלים בתחום לימודי היהדות בדגש על פני תחומי הדעת האחרים.
- ¨ אנו רואים העדפה ברורה של הקניית מיומנויות של ניתוח איסוף מידע ויצירתיות, על פני הקניית ידע כמותית.
- ¨ אנו רואים בלמידה עצמית רף עליון אליו נשאף לחנך את תלמידינו. אם זאת, הדרך לכך היא ארוכה. ותפקידינו להכין את התלמיד לדרגת לימוד גבוהה זו.
- ¨ אנו רואים את מושג הלמידה באופן שונה מן המקובל. למידה אינה מתבצעת רק בכיתה עם שולחנות לוח ומורה מרצה. דרכי הלמידה הן שונות ומגוונות. אנו מאמינים בלמידה מעגלית, בה התלמידים והמורה מנהלים רב שיח ביניהם לבין הטקסט או הנושא הנלמד.
- ¨ נשאף לשבור את החלוקה המסורתית לתחומי דעת סגורים ושבלוניים. ננסה להיפתח למגוון אפשרויות אין סופי של לימוד והתקדמות אינטלקטואלית ורוחנית.
- ¨ נפתח שיטת הערכה שונה מן השיטה הקונוונציונאלית של ציונים ותעודות. בסיום תקופת הלימודים, נערוך שיחות הערכה משותפות לתלמיד ולמורה. אין אנו רואים במבחנים ובהגדרות כמותיות דרך לקידום הלמידה אצל התלמיד.
- ¨ רוב תחומי הדעת יהיו על בסיס בחירה. נפעיל מערכת לימודים דומה לעיקרון המערכת האקדמית. על התלמיד לבחור בכל משבצת זמן קורס אחד מבין מס' קורסים. עליו יהיה לצבור סך מינימלי של ניקוד. בתוך כך נגדיר חובות של צבירת ניקוד מינימלי ביהדות, כמו גם במס' תחומים הכרחיים. יהיה מקום רב למימוש רצונותיהם של התלמידים בהוספת קורסים ותחומי דעת.
- ¨ שנת הלימודים תתחלק לשני סמסטרים. לפני כל סמסטר, יקבלו התלמידים ידיעון ובו סילבוסים של כל הקורסים בסמסטר.
- ¨ מערכת שעורי הבחירה תהיה על בסיס רב גילאי. אנו מאמינים כי החלוקה השרירותית ע"פ תאריך לידה, מבזבזת משאבים שלא בצדק. (עקרון רב גילאיות מתפתח כיום במחקר וישנם מאמרים רבים התומכים בעקרון זה.) לרב גלאיות יתרונות חינוכיים רבים מעבר ליעילות של ניצול המשאבים.
- ¨ הבגרויות הם הכרח. עלינו לאפשר לתלמידינו את התנאים הטובים ביותר להצלחתם במבחנים, על מנת לאפשר להם התקדמות קלה, ופתיחת שערים לתוך המוסדות האקדמיים והאחרים. אין אנו רואים בהכנה לבגרות למידה במובנה העמוק. לכן נשאף להפריד הפרדה מודגשת ומערכתית, בין ההכנה לבגרות לבין הלמידה של תחומי דעת אחרים. נשאף לצמצם את ההכנה לבגרות למינימום זמן בעבודה יעילה ומקצועית ע"מ להכין את התלמידים להישגים מקסימליים.
